יום שישי, 16 באוגוסט 2013

פרשת כי תצא





(לחץ להגדלה)



"כי יקרה קן ציפור לפניך...כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך"...


וברש"י הקדוש – "אם קיימת מצוות שלוח הקן, סופך  לבנות בית חדש ותקיים מצוות מעקה, שמצווה גוררת מצווה, ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים, לכך נסמכו פרשיות אלו"
מבואר שמצוות שילוח הקן היא אחת המצוות הקלות: כאשר נקרה בדרכו של אדם קן ציפור, והוא רוצה לקחת את הגוזלים או את הביצים, הוא צריך לסלק את האם כדי שלא תחזה בלקיחה. ומיד לאחר מכן- מצוות מעקה, שהיא מצווה שאפשר לקיים כאשר האדם קונה או בונה בית – אזי הוא צריך לשים מעקה לגג, שמא יפול ממנו אדם. מה פשר הסמיכות הזאת? כנראה שיש כאן מהלך.
 אולי אפשר לראות זאת "מהקל אל הכבד", כמו המשפט המפורסם (שאני בטח לא מצטט אותו נכון) שכל מסלול, גם הכי ארוך, מתחיל בצעד ראשון. הצעד הראשון הוא דבר קל, ואחריו מגיע עוד צעד, ועוד צעד. כאשר אדם מקיים מצווה, הוא מגלה את הקב"ה במציאות, ומפני שה' נמצא בכל מקום, צריך לגלות אותו בכל מקום. נמצא, שכאשר אדם נמצא בדרך הרצון לגלות את ה', ומתחיל בדברים קטנים, הוא יגיע במסלול גם לאותן נקודות בהן יש צורך בהשקעה גדולה יותר. וממילא- הוא יצטרך לקבל משמיים את הכלים לכך. כלומר, אם לנסות להבין את רש"י- לא הכסף הוא השכר על מצוות שילוח הקן, אלא ההזדמנות לבוא ולגלות את מציאות השם בעוד ועוד תחומים בחיים, וכשאדם מגלה נכונות לכך, ממילא מגיע לו השפע שיאפשר לו לעשות זאת. 


בח"י אלול, שחל בשבת, יום הולדתם של הבעש"ט ובעל התניא, זכותם תגן עלינו, ונזכה לשפע כל טוב, לגילויים חדשים ושבת שלום